רשמים ממסע לפינה הדרום מערבית של מצריים- פברואר 2007

מדבר שונה, ענק –במרחבים ובמראות.

הדרך ללב המדבר חולפת על פני עשרות קילומטרים רבועים של נאות מדבר עשירות בתמרים, ושטחים חקלאיים המושקים ממעיינות מים חמים. מאות קילומטרים מנאות המדבר, בלב חולות המדבר המערבי, מתנתקת התודעה מהעולם היומיומי. המרחב האינסופי והנוף הסובב יוצרים תחושת חופש ושחרור מהמציאות.

הנסיעה מרשימה כל מטייל ועל אחת כמה את אוהבי המרחבים והמדבר. ובאמת, מי שלא חווה המדבר המערבי כאילו לא ידע מדבר מימיו.

לכאורה אזור צחיח ושומם, משטחי חול עד מעבר לאופק ואין קצה שיח או זכר צומח, אפילו יבש.  אולם כשעוצרים בדהרת הג'יפ ויורדים לקרקע מתגלות תופעות מרתקות הממחישות בעין עד כמה מופלא ומעניין העולם בו אנו חיים:

מטאוריטים נופלים משמיים ויוצרים מכתשים, מרתיחים את הקרקע ליצירת מסלע שונה שבו שקועות, כמעשה פסיפס,  אבנים שנתזו ושקעו בדייסה הסלעית הרותחת. חול ששינה חזותו בלהט המטאוריט הנופל והפך לאבני זכוכית ירקרקות ושקופות, או סתם מכת ברק היוצרת בחול צינורות חלולים ועדינים בצבע מתכתי.

דיונות בתוליות שכף רגל אדם אינה ניכרת בהן,  מרשימות בעוצמתן ומכוסות פה ושם במעטה אדמדם או אפור, כעין איפור קל וצבעוני המרתק את העין לחמוקיהן המרהיבות.

בין לבין צורות סלע מיוחדות, אבנים מבורזלות ודקות הנראות כקליפה של אבן בעלת צליל מתכתי, עצים מאובנים וכדורי גרניט מפוסלים. אלפי קילומטרים צחיחים המגבירים את מחזות האגמים המתרחקים ממך ככל שתתקרב אליהם כיאה לפטה מורגנה אמיתית. ולפתע, במבואות ג'בל אווינת, באופק – עץ שיטה גדול וענף. וזה כבר לא חזיון שווא אלה עץ אמיתי מלא בכנימות, חרקים ולמרגלותיו מחילות מכרסמים רבים. וכשממשיכים מהעץ הבודד ללב הגוש ההררי הזה , בערוצי הואדיות הכלואים בין רכסי הגרניט ואבן החול, מתגלה סוואנה עשירה בשיטים אפריקאיות וצומח שחני עם מעט עלווה ירוקה. על סלעי אבן החול ציורי סלע של ג'ירפות, ראמים, אריות ופילים ולמרגלותיהם, בחול, עקבות טריות של שלל בעלי חיים עד שלפתע המדבר מתעורר לחיים לנגד העיניים. אנו במרכזו של אזור חי ופעיל ובו מינים רבים של יונקים כדוגמת מכרסמים, שועלים, יעלים ואחרים. ממש אי יבשתי בלב המדבר.

ואתה פוסע כבחלום....

ממשיכים צפונה מאות ק"מ ומגיעים לרכס שולחני ענק הידוע בשמו -  גילף כביר. שרידי ישוב קדום, כלי צור, ציורי סלע וסיפורי גאוגרפים הרפתקנים מתחילת המאה הקודמת בונים תמונת עבר של ישוב קדום ואגם מים שנכלא בסכר של דיונה חולית. המשך הנסיעה מובילה למערת שחיינים ובה ציורי סלע עדינים ומרתקים של אנשים שחיו בעבר במקום, שמחו רקדו ואפילו שחו באגם הקרוב.

ואם כל זה לא הספיק להתרוממות הרוח והתובנה על נפלאות הבריאה אזי מומלץ לנסוע לשם שנית, ובדחיפות!

יבואו על הברכה אקו טיולי מדבר והשותפים למסע שתרמו כל אחד מידיעותיו ויכולתו, ומעל כולם – איציק, שמוחו הקודח ולשונו המהירה הובילונו עד הלום. שאילולי הוא לא היינו ולא חווינו המסופר לעיל.

בחודש ינואר 2005 התארגנה משלחת מדריכים מטעם אקו טיולי מדבר למסע בן 11 יום למדבר המערבי. רשמים וסיכום נכתבו ע"י ערן לוין.
אל עומק המדבר והנשמה- מסע בין נאות המדבר הקסומות של המדבר המערבי
מסע אל תוככי המדבר המערבי, חושף אותנו למראות שהעין אינה מצליחה לשבוע מהם - דיונות מרהיבות בממדים מופלאים, סלעי קירטון, המעוצבים להפליא ביד האומן של הטבע, נופי בראשית בתוליים וקסם שלא מרפה לרגע. ובתוך מרחבי המדבר, הנדמים כאינסופיים, מתגלות נאות מדבר מרשימות ומוריקות, משופעות בכמויות מים אדירות, שמוסיפות לתחושת החלום שמלווה אותנו בדרך.
אנחנו מגיעים לחופי סיני המרהיבים, לקראת מסע נהיגה עצמית בן עשרה ימים במדבר המערבי, אליו נצא מקהיר למחרת היום. יצאנו עם שני רכבי פג'ארו, מלווים בשני רכבים נוספים - באחד נוהג הישאם נסים - המוביל המיתולוגי של המדבר המערבי, ובשני - צוות המופקד על המנהלה בשטח, בראשם ראגב המכונאי, שגם נוהג בו.
חמש שעות של נהיגה מפרכת, לרוחבו של חצי האי סיני, מובילות אותנו לקהיר. מפגש ראשון עם העיר הסואנת הזו, מותיר אותנו המומים במקצת מאופן הנהיגה המצרית; אנחנו מתעשתים מיד, לוחצים על דוושת הגז ומשתלבים במהירות בתנועה (במלוא מובן המילה). פנינו מערבה - אל מרחבי המדבר המערבי.
שער הכניסה- נסיעה של כ-200 ק"מ, מובילה אותנו לפתחו של המדבר השחור, הוא שער הכניסה למדבר המערבי. אנחנו מחליטים לעצור לחניית לילה, וסוטים לשם כך מספר קילומטרים מן הכביש. כאן מזומנת לנו ההפתעה הראשונה של הדרך - אנחנו מגלים שהשטח זרוע בעצים מאובנים, שריד ליער קדום ששכן במקום לפני כ-60 מיליון שנה. ההתרגשות לקראת החוויה שעומדת להתחיל מחר גואה, אך בסופו של דבר, כולנו מצליחים להירדם וחולמים על הרפתקאות בחולות.
בוקר עולה על המדבר, חושף את פניו ומותיר אותנו מסוחררים מהמרחבים הנפרשים לעינינו. אנחנו יוצאים לדרך, עדיין בנסיעה על הכביש, כשפנינו לכיוון בחרייה - נווה המדבר הראשון אותו נזכה לפגוש. הנוף לצדי הדרך, מזכיר לנו במקצת נופי מדבר מן הארץ, אך המרחבים עצומים להפליא ותופעות של בלייה מתגלות בצורה חזקה במיוחד. ככל שאנחנו מדרימים ומתקרבים לנווה המדבר, המראות הופכים מרהיבים יותר, וסקרנותנו לבחון אותם מקרוב גדלה. מעט אחרי בחרייה, כולנו כבר חסרי סבלנות, לא מצליחים יותר לעמוד בפיתוי שמזמנות הדיונות המרשימות ו"בורחים" אל השטח.
המדבר המערבי מהווה את חלקו המזרחי של מדבר סהרה (ממערב לעמק הנילוס), כשהוא משתרע על פני שטח של כ-600,000 קמ"ר של שטחי חמדה וחולות. למעשה, זהו רק חלק זעיר ממדבר הסהרה, המשתרע מערבה, על פני שטח של כ-6 מיליון קמ"ר, עד לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למאוריטניה.
לגעת בחול, לגעת ברוח- המפגש הבלתי אמצעי הראשון שלנו עם המדבר, מזומן לנו בדמות דיונה 'קטנה' של כ-300 מ', המתהדרת ב"סכין" בצורת נחש מתפתל. החול ה"זורם" מראשה, יוצר מדרון חול מדהים של 80 מ', ואנחנו מרגישים איך אנחנו נשבים בקסמו של המדבר הזה.
ממשיכים בנסיעה לכיוון פרהפרה - נווה מדבר נוסף, בו אנחנו מתארחים במלון מקומי, השוכן בסמוך למרחצאות חמים. כאן אנחנו זוכים לתחושות עילאיות מן המדבר - יושבים בשעת ערב מתחת לשמיים זרועי כוכבים, מאזינים לדממה המוחלטת וטובלים במים בטמפרטורה של כמעט cº 42.
יום חדש מפציע, אנחנו נפרדים מפרהפרה ונותנים להישאם להוביל אותנו בנפתולי המדבר, שנראה והוא מכיר בהם כל גרגר חול. מגיעים למדבר הלבן ומתפעמים מיצירות האומנות המופלאות של הטבע - האזור מכוסה בשטחי חמדה רחבים, מהם מבצבצים סלעי קירטון לבנים, הנראים כפסלים המעוצבים ביד אומן.
המושג 'מדבר' מקבל עבורנו משמעות חדשה, עם סדרי גודל אחרים לחלוטין מאלו המוכרים לנו - מי יכול להעלות על הדעת דיונות של 1,000 מטר ואגני ניקוז ענקיים, המשתרעים על פני אלפי קילומטרים רבועים?  אבל כעת, החלום הדמיוני הזה הוא בגדר מציאות עבורנו...
הערב ירד זה מכבר, ואנחנו נערכים לשהות לילית במדבר הלבן. שיטוט קצר באזור, מזמן לנו 'מציאות' מעניינות ומפתיעות - שיני כרישים בנות כ-40 מיליון שנה (מתקופת האיאוקן - Eocene), הפזורות בשטח, ושלל אבנים וגבישים בעלי צורות מופלאות. הישאם מוסיף לסקרנותנו, כשהוא מספר על עמק מסתורי, בו ניתן לראות שלדי לווייתנים מתקופה קדומה, עת הים נסוג והותיר אותם למותם; שלדיהם נותרו על חולות המדבר, מתמודדים במשך מיליוני שנים עם רוחות המדבר האכזריות. אחרי ארוחה נהדרת שהכין לנו עיסאם, אנחנו נרדמים סביב המדורה, מתחממים מצינת המדבר, וצוברים כוחות לקראת יום נוסף במדבר.
קסם בלב המדבר- בבוקרו של יום חדש, אנחנו ממשיכים בדרכנו, אל עבר דחלה - נווה מדבר נוסף, הממתין לנו בין מרחבי החולות. הדרך עוברת בתוואי של ראלי הפרעונים, כשהיא מזמנת נסיעה מדהימה. עד מהרה, אנחנו מגלים שאפשר לדהור עם הג'יפ בחולות במהירות של 80 קמ"ש, מבלי לגעת כמעט בהגה - המרחב כה גדול, היעד שלנו לא מוגדר במיוחד, כשכל מה שעלינו לעשות הוא לשמור על כיוון כללי בלבד ולהגיע. בסופו של יום, מתגלה לפנינו נווה מדבר יפהפה, בקצהו המזרחי ניצבים שרידיו של כפר קדום, עם עדויות מרשימות למבני בוץ שהיו בו. אך בזה לא תם יופיו של היום - אנחנו זוכים להגיע למערת הנטיפים הגדולה והעתיקה - מקום ללא שם או סימון, עם נטיפים מאובנים מרהיבים. אנחנו מתקשים להאמין שיופי נדיר כזה מצוי בלב המדבר, ומנסים לספוג עוד ועוד מראות. הישאם, שסודות המדבר גלויים בפניו, מספר לנו על עוד קסם מדברי - מכתש ענק, השוכן אי שם במרחבים האדירים, שנוצר מפגיעת מטאור קדומה. אנחנו מתחילים להבין שהמדבר הזה צופן בחובו הפתעות אינספור, ומחליטים לבדוק את ה"שמועה" המסקרנת בביקורנו הבא...
בדחלה אנחנו עוצרים לארוחת צהרים במסעדה מקומית, מסדירים עניני ויזות וממשיכים למקום אליו אנחנו כמהים מכל להגיע - ים החול הגדול. יופי אינסופי- רק מי שהפליג בלב האוקיינוס, ומצא את עצמו לבד בתוך ים אינסופי, יוכל לנסות ולדמיין את התחושה שמלווה אותנו, כשאנו חוצים את ים החול הגדול. אנחנו נוסעים במרחבי החול האינסופיים, המשתרעים על פני כמיליון קמ"ר של דיונות חול מרהיבות, שמדהימות אותנו ביופיין ובמשחקי האור והצל שהן מזמנות. השטחים העצומים חשופים לחלוטין, מקרינים שלמות בתולית, ואנחנו נוסעים בתוכם כחולמים, סומכים על הישאם ומכשירי ה-GPS שלו, שיובילו אותנו במרחבי הקסם הללו. אנחנו ממשיכים לשייט ברכבים בין מרחבי האינסוף של המדבר, דרך שטחי דיונות ומצוקי גיר; פוגשים נאות מדבר עם עתודות מים אדירות, תצורות גיאולוגיות מרשימות ותופעות בליה בעוצמות בלתי נתפסות, שגם מי שנושם חול מדבר כמונו, מעולם לא ראה וחווה. המדבר אוחז בנו מכל עבר, מחלחל אל תוך תוכנו. אנחנו שואפים את מראותיו המפעימים ומצליחים להשתאות, בכל פעם מחדש, מעוצמתו ומיופיו. הכל נראה כל כך טהור ובראשיתי, כאילו הזמן עמד כאן מלכת, מזה מיליוני שנים. ואולי, כך באמת היה.